מחזור ארץ פרידיין
מידע כללי | |
---|---|
מאת | לויד אלכסנדר |
שפת המקור | אנגלית אמריקאית |
סוגה | פנטזיה, פנטזיה אפית, ספרות ילדים, רומן חניכה |
נושא | יתמות |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1964 |
מחזור ארץ פרידיין (במקור: The Chronicles of Prydain) היא סדרת ספרי פנטזיה בת חמישה חלקים (פנטלוגיה) שכתב הסופר האמריקאי לויד אלכסנדר. הסדרה כוללת חמישה ספרים: ספר השלושה, היורה השחורה, טירת ליר, טרן הנודד והמלך העליון. שני הספרים הראשונים בסדרה יצרו את הבסיס לסרט הנפשה של חברת וולט דיסני "הקדירה השחורה". הספרים זכו בשלל הפרסים, והספר האחרון בסדרה, "המלך העליון" זכה במדליית ניוברי, פרס יוקרתי לספרות ילדים, לשנת 1969.
סיפורי הסדרה מתרחשים בארץ הפנטסטית פרידיין, והם מוגשים מבעד לעיניו של הגיבור טרן, נער חווה אסופי, שגודל בידי קוסם רב עוצמה בשם דולבן. דמויות בולטות נוספות בסדרה הן הנסיכה אילונווי, הנבלן הנודד גלודור גוזם, דמוי-הקוף גורג'י, הנסיך גווידיון, הגמד דולי והאיכר קול.
ממלכת פרידיין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהקדמה לספרים מציין אלכסנדר כי פרידיין מושפעת רבות מוויילס (בה שהה רבות בזמן שירותו הצבאי), הן גאוגרפית והן תרבותית. דמויות רקע שונות בעלילה שאובות ממבינוגיון, ספר אגדות ולשי עתיק.
ממלכת פרידיין מתנהלת בצורה אופיינית לתקופת ימי הביניים: היא מורכבת ממחוזות רבים, חלקם שוממים. על המחוזות שולטים מלכים קטנים (מלבד הגבעות, אוסף של קהילות עצמאיות), וכולם סרים למרותו של המלך העליון מאט, מנהיג בני דוֹן. הממלכה מאוימת על ידי שכנתה, אנובין, ממלכת הרוע הנשלטת בידי אראון.
הארץ מתוארת כנוחה לחקלאות, אך העבודה בה קשה כיוון שאראון גנב רבים מסודות האדמה והוא מחזיק בהם לטובתו ולהנאתו.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספר השלושה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר הראשון (הופיע ב-1964) מוצגת דמותו של טרן, נער חווה שאינו יודע מי הם הוריו וחולם להיות גיבור. מלבדו חיים בחווה הנקראת קיר דולבן גם המכשף דולבן, שגילו מתקרב למאתיים, וקאל, שמוצג בתחילה כאיכר, אך בהמשך הספר נחשף עברו כלוחם.
אחד מתפקידיו של טרן הוא לטפל בהן-וון, חזירה לבנה בעלת יכולות ניבוי, אך בתחילת הספר היא בורחת מהחווה אל היער. טרן שרודף אחריה, כמעט נהרג בידי חבורת לוחמים שמנהיגם הוא ענק עטוי מסכה מפחידה בעלת קרניים, אך את חייו מציל אדם שנראה פשוט אך מתגלה כנסיך גווידיון, בנו של המלך העליון. גווידיון מספר לטרן שהוא הגיע כדי למצוא את החזירה, כיוון שהיא מחזיקה במידע שיכול להביס את המלקרן, מצביאו של אראון והענק שראה טרן.
במהלך חיפושיהם, השניים נופלים בידי המכשפה אחרן, ונסיכה צעירה בשם אילונווי מחלצת את טרן מטירתה, לא לפני שהיא מבטיחה לו שתחלץ גם את חברו למסע, הנסיך גווידיון. אולם בשל בלבול היא מצילה נבלן נודד בשם גלודור גוזם, במקום את גווידיון. יחד עם יצור דמוי-אדם בשם גורג'י שפגשו מוקדם יותר, ועם גמד בשם דולי, שמצטרף אליהם מאוחר יותר, הם מנסים להגיע אל המלך העליון מאט ולמצוא את החזירה הלבנה לפני המלקרן וצבאו.
היורה השחורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית הספר השני (הופיע ב-1965) יוצאת חבורת לוחמים להשמיד את היורה השחורה, קדרה מכושפת שנמצאת בבעלותו של אראון. הכישוף שבקדרה הופך כל גופה שמכניסים לתוכה ל"בן-יורה", לוחם ללא רצון משל עצמו הנלחם ללא פחד, וכפוף למי שיצר אותו (בדומה לזומבי או לחיז"ל). החבורה, המונהגת בידי גווידיון, וכוללת גם את טרן, גורג'י, גלודור ודולי, וכן את המלכים מורגאנט וסמואיט, הנסיך אלידיר והנבלן אדאון, מצליחה להגיע אל אנובין אך מגלה שהיורה אינה במקום בו ציפו שתהיה.
במהלך הנסיגה הם נתקלים בצבאו של אראון, ומצליחים להיכנס אל מקלט של בני העם הקסום, שדולי הוא אחד מהם. גויסטיל, האחראי על המקלט, נותן להם רמז המוביל אותם אל ביצות מורבה, שם שוכנות שלוש מכשפות רבות עוצמה – אורדו, אורוון ואורגוח. חבורת הרעים מוצאת שם את היורה, קונה אותה במחיר כבד ומובילה אותה אל גווידיון, אך נאלצת להתמודד עם אנשים שחומדים את התהילה ואת הכוח שבקדירה לעצמם.
טירת ליר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר השלישי (הופיע ב-1966) נשלחת הנסיכה אילונווי אל קרובי משפחתה שבאי מונה, כדי ללמוד כיצד צריכה בת אצולה להתנהג. טרן מלווה אותה בצער, ופוגש באי את המלך רהודלום ורעייתו המלכה טלריה, את בנם הנסיך רהון, שטרן מגלה למורת רוחו שהוא החתן המיועד של אילונווי, ואת רב המשרתים מאג. כמו כן נמצאים באי גם גלודור גוזם, שהגיע לשם במקרה, והנסיך גווידיון, שנמצא שם בתחפושת של סנדלר ומשגיח על הנסיכה, כיוון שהוא חושד במזימה.
מאג, הנהנה מאמון מלא של המלך והמלכה, חוטף את אילונווי, ומשלחת חיפושים מתארגנת בעקבותיהם. טרן וחבריו מונהגים בידי הנסיך רהון קל הדעת והבלתי-מוכשר בעליל, שמוביל אותם אל בקתה ריקה של אדם בשם דבוק, שעל פי יומניו הם מגלים שעסק בניסויים בקסם. במהרה מגיעה לבקתה חתולה שגדלה לממדי ענק לאחר שדבוק ניסה גם עליה את קסמיו. היא לוכדת אותם בבקתה אולם משהנבלן מנגן לה היא נרגעת והם מצליחים לברוח. לאחר שהם נחלצים מהבקתה הם נכנסים למערה ופוגשים את דבוק עצמו – שהפך גם הוא לענק אך נלכד במעמקי המערה ומנסה להרוג אותם כדי להכין שיקוי שיקטין אותו.
כשם יוצאים לבסוף מהמערה הם מגלים שמאג פעל בשירותה של אחרן, שטירתה נהרסה בספר הראשון. כעת אילונווי בידיה, והיא מכשפת אותה כדי שתסגיר לידיה את הכוחות שיש לה כנסיכה ובת לשושלת ליר.
טרן הנודד
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר הרביעי (הופיע ב-1967) לא עוסק במלחמה נגד כוחות הרוע, אלא במסע חיפושים של טרן בעקבות עברו – הוא יוצא לגלות מי היו הוריו בתקווה שיתברר שהם היו ממשפחת אצולה על מנת שגם הוא יוכל להיחשב כנסיך ולשאת את אילונווי לאישה.
יחד עם גורג'י הוא נודד אל ביצות מורבה, והמכשפות מציעות לו ללכת צפונה, אל הראי של לונט, ראי שכל המביט בו רואה את עצמו כפי שהוא באמת. בדרכו לשם פוגש טרן צורות חיים שונות ומתנסה באומנויות רבות, בניסיון לגלות מהם כשרונותיו ומה יעודו בחיים.
המלך העליון
[עריכת קוד מקור | עריכה]באופן אופייני לסדרות פנטזיה מהסוגה הזו, הספר החמישי (הופיע ב-1968) והאחרון בסדרה מתאר מלחמה חזיתית בין הטוב והרע, כאשר אראון ומגייס את כל צבאותיו ופולש לפרידיין כדי להשתלט עליה אחת ולתמיד, וחבורת הגיבורים מצטרפת אל הכוחות המשיבים מלחמה ומנהיגים אותם.
דמויות בולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טרן – נער שגדל בחוותו של הקוסם דולבן ומלא בחלומות גדולה. כיוון שאינו יודע מי הם הוריו הוא מקווה שהם בני אצולה. מתאהב בנסיכה אילונווי. טרן הוא הגיבור המרכזי של הסדרה, ובמהלכה הוא מתבגר, תפיסת העולם שלו מתעצבת, והוא לומד להעריך תכונות כיושר, נאמנות ומיומנות, ופחות את דימוי הגיבור הקלאסי. ככל שמתקדמת העלילה לומד טרן לגלות מנהיגות ולקחת אחריות. הקונפליקט המרכזי בפניו הוא עומד ברוב הספרים הוא בחירה בין המעשה הטוב לבין המעשה שיביא לתהילה אישית.
- דאלבן – קוסם. גדל אצל שלוש המכשפות, ולמד מחכמתן. מגדל את טרן. מחזיק בספר קסום הנקרא "ספר השלושה", לומד ממנו וכותב בו. מחזיק בהן-וון, חזירה מתנבאת, והיחיד שיודע לפענח את רמזיה. בעל עוצמה רבה, אך במהלך הסדרה לא יוצא מביתו – קיר דולבן – אם כי אויבים חזקים המנסים לתקוף אותו, נכשלים.
- אילנווי – נסיכה בת גילו של טרן, חברתו, ומאוחר יותר מושא אהבתו. הנצר האחרון לשושלת המלכותית של בית ליר. גדלה אצל המכשפה אחרן בטירת סלילית, אך ברחה ממנה יחד עם טרן וגלודור, ומבלי דעת הרסה את הטירה בבריחתה. מתוארת כקלת דעת ומפוזרת, ועם זאת חכמה וחריפת לשון. לאורך הסדרה מופיעים מדי פעם חפצים קסומים שהיו שייכים בעבר למשפחתה.
- גווידיון – בנו של המלך העליון ויורשו. חכם, אמיץ וטוב לב, ומנהיג את החבורה בכל פעם שהוא מופיע.
- קאל – עוזרו של דולבן בחווה. אדם מבוגר, המופקד בין השאר על חינוכו של טרן. במהלך הספרים מתגלה כלוחם אמיץ ומיומן, ונחשפים רמזים הנוגעים למעשי גבורה שעשה בעבר.
- גולדור גוזם (פלודר פלאם) – נבלן נודד, הנוהג להגזים מעט בסיפוריו, ומנגן על נבל שלמיתריו נטייה לפקוע בכל פעם שהוא מגזים. לוחם אמיץ ונאמן. למעשה הוא מלך, אך הוא מספר שהמלוכה משעממת אותו, ושנתיני ממלכתו הקטנטנה מסתדרים מצוין גם בלעדיו, ולכן הוא נודד בחיפוש אחרי הרפתקאות. החל מהספר השלישי הוא רוכב על ליאן, חתולת ענק שמאוהבת בנגינתו.
- דולי – גמד בן העם קסום. ציניקן ומרבה להתלונן, אך טוב לב ביסודו. עקב נכות הוא אינו יכול להפוך את עצמו לבלתי נראה כמו שאר בני עמו, וייתכן שזו הסיבה שהוא מגלה יחס אוהד לבני האדם.
- גורג'י – מעין דמוי-אדם בעל פרווה מדובללת (לא ברור איזה מין יצור הוא, אך הוא מתואר כשלב מעבר בין החיות לבני האדם האנושיים). נאמן וקשוח אך ילדותי. מעריץ את טרן ומתלווה אליו במשך כל הסדרה.
- אחרן – מכשפה רבת עוצמה. בעבר שלטה באנובין, אך אראון חתר תחתיה והביס אותה. בספר הראשון לוקחת בשבי את הגיבורים, ובשלישי חוטפת את אילונווי ומנסה לגרום לה להעביר אליה את סודות הקסם של בית ליר. לאחר שמזימתה נכשלת היא מאבדת את רוב כוחותיה, ומקבלת עליה את מרותו של דולבן.
- אראון – מכשף רב עוצמה, והאנטגוניסט (נבל) הראשי בסדרה. שליט הממלכה אנובין. גנב ועיוות רבים מסודות הקסם החיוביים של פרידיין. מסוגל לשנות את צורתו לכל דמות שירצה. בין משרתיו – בני היורה (גופות הנאלצות לקיים את רצונו ולהילחם עבורו), ציידיה של אנובין והגוויתנים (עופות דורסים ענקיים ורצחניים).
- אורדו, אורוון ואורגוח – מעין גרסה של אחיות הגורל. שלוש מכשפות מסתוריות, דומות מאוד זו לזו במראיהן ואף מתחלפות בזהויות. הן יושבות בביצות מורבה המבודדות ולא מתערבות במתרחש ברחבי פרידיין, אך הן חזקות יותר מכל החיים בה. גידלו את דולבן בינקותו. הגישו לטרן עזרה מספר פעמים, אך תמיד דרשו על כך תשלום.